בואו נדבר על איך לשחק טקסס הולדם בצורה הכי פשוטה שיש. הכללים של המשחק קלים להבנה, אבל לפני שקופצים פנימה, יש כמה דברים שכדאי לדעת. אני הולך לעבור על כל הדברים החשובים – מהדירוג של הידיים ועד איך לשחק ולהמר כמו שצריך. אחרי שתסיימו לקרוא, תדעו בדיוק איך לשחק את גרסת הפוקר הכי פופולרית בעולם.
אז בואו ניגש ישר לעניין.
תוכן עניינים:
איך לשחק טקסס הולדם
לפני שניגש לכללי טקסס הולדם ספציפיים, חשוב להבין את היעד במשחק ואיך אפשר בעצם מנצחים.
ישנן שתי דרכים בסיסיות לנצח במשחק: להרכיב את היד הטובה ביותר בשלב חשיפת הקלפים או לגרום לכל היריבים לקפל את הקלפים ולנצח את הקופה ללא חשיפת הקלפים.
שתי הדרכים לנצח את היד לגיטימיות באותה מידה, ושתיהן יובילו לכך שתזכה בכל הצ'יפים שהוכנסו לקופה עד אותו רגע.
גודל הקופה שתזכה בה תלוי בפעולות שאתה ושחקנים אחרים מבצעים במהלך סבבי ההימורים השונים, וכן בגובה ההימורים אשר נקבעים על ידי ההימורים הכפויים (בליינדים ואנטה) בתחילת כל יד.
הימורים כפויים – בליינדים ואנטה
כדי להתחיל את העניינים במשחק, שני שחקנים בשולחן חייבים להניח את הבליינדים, הימורים כפויים שנועדו ליזום פעולה ולתת לכל השאר סיבה לשים צ'יפים בקופה.
לפני שהיד יכולה להתחיל, יש למנות שחקן אחד כ"דילר." שחקן זה מסומן על ידי כפתור הדילר, שיושב על השולחן מולו במהלך היד.
שני השחקנים היושבים משמאל לדילר חייבים להניח את הסמול בליינד והביג בליינד, שני ההימורים הכפויים העיקריים בטקסס הולדם.
בטורנירים ולעיתים במשחקי קאש, השחקנים מתבקשים גם להניח הימורי אנטה, שיכולים להיות מונחים על ידי כל שחקן בשולחן או על ידי שחקן אחד עבור כל השולחן.
הבליינדים והאנטה הם קבועים מראש. במשחקי קאש, הבליינדים לא משתנים ככל שהמשחק מתקדם, בעוד שבפוקר טורנירים, הם עולים בכל רמת טורניר.
לדוגמה, במשחק קאש $1/2, השחקן שמניח את הסמול בליינד חייב להניח $1, בעוד שהשחקן שמניח את הביג בליינד חייב להניח $2 כדי להתחיל את היד.
כדאי גם לציין שכפתור הדילר והבליינדים זזים מקום אחד שמאלה בכל יד, כך שכל שחקן ישלם את אותו סכום של בליינדים ואנטה בכל סיבוב.
סבבי ההימורים
ברגע שהבליינדים והאנטה מוגדרים, המשחק יכול להתחיל. הדילר מחלק שני קלפים, עם הפנים כלפי מטה, לכל שחקן בשולחן. קלפים אלו נקראים קלפי פתיחה, ואסור לחשוף אותם לפני שלב השואודאון (חשיפת הקלפים).
לאחר חלוקת קלפי הפתיחה, כל שחקן בשולחן, החל מהשחקן שמשמאל לביג בליינד, מקבל הזדמנות לפעול לפי הקלפים שבידו. נרחיב על הפעולות שאתה יכול לבצע בכל סבב בהמשך.
לפי כללי הפוקר, ישנם ארבעה סבבי הימורים, שלאחריהם פותחים קלפים. הסבבים הם:
- פרה-פלופ: סבב ההימורים הראשון שמתרחש לאחר חלוקת קלפי הפתיחה. בשלב זה, השחקנים רואים רק שני קלפים וצריכים לפעול על סמך מידע מוגבל מאוד.
- פלופ: הדילר מחלק שלושה קלפי קהילה ראשונים במרכז השולחן, הנקראים פלופ. השחקנים פועלים לפי הידיים שלהם, כשחמישה קלפים עומדים לרשותם, החל מהשחקן הקרוב ביותר לשמאל הכפתור.
- טרן: הדילר מחלק את קלף הקהילה הבא, הנקרא טרן. שוב, כל השחקנים הפעילים פועלים לפי הידיים שלהם באותו סדר כמו בפלופ.
- ריבר: הדילר מחלק את קלף הקהילה האחרון, הנקרא ריבר. כעת, כל שבעת הקלפים עומדים לרשות השחקנים, והם פועלים לפי היד שלהם בפעם האחרונה לפני השואודאון.
לאחר ארבעת סבבי ההימורים במשחק טקסס הולדם, הדילר מכריז על שואודאון, ומבקש מהשחקנים הנותרים לחשוף את קלפי הפתיחה שלהם. ברגע שהקלפים נחשפים, הדילר משווה בין כל הידיים ומכריז על המנצח על פי דירוגי הידיים הסטנדרטיים בפוקר.אם לשני שחקנים או יותר יש את אותה היד על פי הדירוג, הקופה תחולק לשני חלקים או יותר ותתחלק באופן שווה בין המנצחים. במקרה שכל השחקנים פרט לאחד מקפלים לפני השואודאון, השחקן האחרון שנותר זוכה בקופה, ללא קשר לקלפים שבידו וללא חשיפתם.
נו-לימיט, פוט-לימיט, ולימיט פוקר
כללי טקסס הולדם מגדירים הרבה דברים שונים, כולל מגבלות ההימורים, שקובעות כיצד השחקנים יכולים לבצע הימורים והעלאות בכל סבב הימורים.
בימינו, משחק הפוקר הנפוץ ביותר הוא נו-לימיט (No Limit – ללא הגבלה).
בפוקר נו-לימיט, אין הגבלות על הסכום שאתה יכול להמר או להעלות בכל רגע, למעט כמובן גודל הערימה שלך, שהוא הסכום המקסימלי שאתה יכול להמר.
פוט-לימיט פוקר (Pot-Limit Poker) הפך פופולרי עם עליית פוט-לימיט אומהה, משחק פוקר נוסף שהפך נפוץ בשנים האחרונות. בפוט לימיט פוקר השחקנים יכולים להמר או להעלות את סכום הקופה הנוכחי במקסימום בכל רגע, והדילר מחויב לפקח על גודל הקופה ולעזור לשחקנים לבצע את ההימורים הנכונים. עם זאת, טקסס הולדם נדיר שמשוחק כמגבלת קופה.
בלימיט פוקר, שמשוחק בעיקר במשחקים מעורבים בימינו, השחקנים יכולים לבצע הימורים והעלאות רק בסכומים שנקבעו מראש, מה שמשנה משמעותית את הגישה האסטרטגית שצריך לנקוט במשחק.
דירוגי ידיים
לדעת את דירוגי הידיים בפוקר בעל פה הוא הדבר הראשון שאתם צריכים לשלוט בו כשלומדים את המשחק, מכיוון שאתם צריכים להיות מסוגלים לזהות את כל הקומבינציות האפשריות ביד במבט חטוף על קלפי הקהילה.
דירוגי הידיים האלו משמשים ברוב וריאציות הפוקר, ולא רק בטקסס הולדם. על כולם תוכלו לקרוא וללמוד בהרחבה במאמר המקיף הזה.
אבל בקצרה, הנה דירוג הידיים מהחזקה לחלשה ביותר:
- רויאל פלאש: היד הטובה ביותר בפוקר, רצף מלכותי מורכב מחמשת הקלפים בעלי הדירוג הגבוה ביותר מאותה סדרה. לדוגמה, A♦ K♦ Q♦ J♦ T♦.
- סטרייט פלאש: מורכב מחמישה קלפים רצופים מאותה סדרה, רצף צבע הוא היד השנייה הטובה ביותר בפוקר, ואחיזה ביד כזו כמעט תמיד מבטיחה ניצחון. לדוגמה, 9♠ 8♠ 7♠ 6♠ 5♠.
- רביעייה: ארבעה קלפים מאותו דירוג יוצרים יד חזקה מאוד בפוקר. כמעט תמיד היד הטובה ביותר, רביעייה נקראת גם "קוואדס". לדוגמה, Q♠ Q♦ Q♥ Q♣ T♦.
- פול האוס: שלושה קלפים מאותו דירוג ושני קלפים נוספים מדירוג אחר יוצרים פול האוס. לדוגמה, A♠ A♦ A♣ J♥ J♣.
- צבע: צבע מורכב מחמישה קלפים בדרגות שונות אך מאותה סדרה, ללא קשר לדירוגם. לדוגמה, K♥ J♥ 9♥ 7♥ 2♥.
- רצף: אחיזת חמישה קלפים מסדרות שונות אך בדרגות רצופות נותנת לך רצף, יד חזקה בפני עצמה בפוקר. לדוגמה, 8♥ 7♠ 6♦ 5♣ 4♠.
- שלישייה: נקראת גם "טריפס", שלישייה היא יד פוקר המורכבת משלושה קלפים מאותו דירוג, יחד עם שני קלפים אחרים שאינם מזווגים. לדוגמה, 8♠ 8♦ 8♣ 5♠ 2♦.
- שני זוגות: יד המורכבת משני זוגות שונים של קלפים באותו דירוג, יחד עם קלף לא מזווג הנקרא "קיקר". לדוגמה, T♠ T♦ 7♥ 7♣ A♦.
- זוג: היד ה"מוכנה" החלשה ביותר בפוקר, זוג אחד מורכב משני קלפים מאותו דירוג, יחד עם שלושה קלפים לא מזווגים נוספים. לדוגמה, K♦ K♣ T♠ 5♥ 3♣.
- קלף גבוה: אם כל הקלפים שלך אינם מזווגים, ואין לך רצף או צבע, תישאר עם יד של קלף גבוה בלבד. אם נותרות מספר ידיים של קלף גבוה בסוף, השחקן עם הקלף הגבוה ביותר מנצח. לדוגמה, A♠ Q♦ 9♥ 6♠ 3♠.
הפעולות
כבר דיברנו על סבבי ההימורים השונים בפוקר ועל העובדה שהשחקנים חייבים לפעול לפי הידיים שלהם בכל אחד מהסבבים האלה.
עכשיו הגיע הזמן לחקור את הפעולות השונות האפשריות ואת תפקידן בתוך משחק הפוקר.
הפעולות הבאות הן רשימה של פעולות שכל שחקן יכול לבצע כאשר האפשרות מגיעה אליו בכל אחד מסבבי ההימורים:
- קיפול (Fold): הפעולה הפשוטה ביותר בפוקר. קיפול אומר לזרוק את קלפי הפתיחה שלך ולצאת מהיד. ברגע שקיפלת את הקלפים שלך, אינך יכול עוד לנצח את היד, אך גם לא תוכל להפסיד צ'יפים נוספים.
- השוואה (Call): כאשר אתה מכריז על השוואה או זורק את הצ'יפים כדי להשוות, אתה משווה את ההימור הנוכחי מבלי להכניס צ'יפים נוספים. בסבב ההימורים הפרה-פלופ, תצטרך לפחות להשוות את ערך הביג בליינד כדי להישאר ביד.
- העלאה (Raise): אם אתה חושב שיש לך יד חזקה או שאתה מנסה לגרום לשחקנים אחרים לקפל את הקלפים שלהם, תוכל להעלות את ההימור במקום להשוות. בטקסס הולדם ללא מגבלות, מותר לך להעלות את ההימור לכל סכום, עד לגובה ערימת הצ'יפים שלך.
- צ'ק (Check): בכל סבבי ההימורים למעט הפרה-פלופ, השחקנים רשאים לצ'קצ'ק כאשר הם אינם מתמודדים עם הימור. צ'ק מעביר את הפעולה לשחקן הבא ואינו דורש השקעת צ'יפים. פשוט הקש על השולחן, והפעולה תעבור הלאה לעת עתה.
- הימור (Bet): אם אינך מתמודד עם הימור, תוכל לבחור לבצע את ההימור הראשון במקום לצ'קצ'ק. אתה יכול להמר מינימום של ביג בליינד אחד ומקסימום כל ערימת הצ'יפים שלך בטקסס הולדם ללא מגבלות.
- אול אין (All In): למרות שפעולה זו זהה להימור או להעלאה, היא נחשבת לפעולה ייחודית מכיוון שהיא מחייבת אותך להתחייב לכל הצ'יפים שלך. הכרזת אול אין תודיע לדילר שאתה מהמר את כל הצ'יפים שלך, ללא קשר לכמה יש לך.
לדעת כיצד לבחור את הפעולה הנכונה נדרש לימוד מעמיק יותר עליו נלמד בהמשך כאן ובמאמרים נוספים למתקדמים.
עמדות
העמדות (Positions) בטקסס הולדם הן חלק חשוב נוסף במשחק. העמדות משתנות מיד ליד כאשר כפתור הדילר נע מסביב לשולחן, מה שמאפשר לכל שחקן לשחק בכל עמדה פעם אחת בכל סיבוב.
העמדה שלך לא קשורה למקום שבו אתה יושב בפועל בשולחן, אלא למיקומך היחסי לכפתור הדילר.
באופן כללי, ניתן לחלק את העמדות בעמדות פוקר לעמדות מוקדמות, עמדות אמצע, עמדות מאוחרות, ובליינדים.
- עמדות מוקדמות: שלושת המקומות הראשונים בשולחן פוקר עם 9 שחקנים נחשבים לעמדות מוקדמות. עמדות אלו מסומנות כ-Under the Gun (UTG), UTG+1, ו-UTG+2. בעמדות אלה נדרש בדרך כלל לשחק בצורה הדוקה יותר, שכן ישנם שחקנים רבים שנותרו לפעול אחריך.
- עמדות אמצעיות: מסומנות כ-MP1 ו-MP2, שתי העמדות הבאות בשולחן נחשבות לעמדות אמצע. עמדות אלו נקראות לעיתים גם Lojack (LJ) ו-Hijack (HJ) .
- עמדות מאוחרות: העמדות הטובות ביותר בשולחן, מבחינה אסטרטגית, הן הקאטאוף והכפתור, שמאפשרות לך לפעול אחרון בכל סיבוב הימורים שלאחר הפלופ, מה שנותן לך יתרון משמעותי. עמדות מאוחרות הן המועדפות ביותר ומאפשרות לשחק בצורה רווחית יותר את מרבית הידיים.
- הבליינדים: הסמול בליינד (SB) והביג בליינד (BB) מתחילים את היד עם חיסרון משמעותי. הם לא רק חייבים להשקיע כסף לפני שראו את קלפי הפתיחה שלהם, אלא גם לפעול ראשונים בכל סיבוב הימורים שלאחר הפלופ. היה זהיר כשאתה משחק ידיים מהבליינדים!
זוהי גרסה פשוטה שמסבירה את קבוצות המושבים השונות בשולחן, לכן כדאי לעיין במדריך המוקדש לעמדות פוקר אם אתה רוצה ללמוד יותר.
משחק קאש לעומת טורניר
לפני שתתחיל לשחק, חשוב להבין את ההבדל בין משחקי קאש לפוקר טורנירים, שני הפורמטים הפופולריים ביותר של המשחק.
ההבדל העיקרי הוא פשוט ולא באמת קשור לכללי טקסס הולדם הבסיסיים, שנשארים כמעט זהים בשני הפורמטים.
במשחקי קאש, השחקנים קונים צ'יפים בכסף מזומן, הבליינדים נקבעים לרמה מסוימת, וכל יד חדשה מחולקת עם אותם בליינדים, ללא קשר לכמה זמן המשחק נמשך.
במשחקי קאש יש לרוב מינימום ומקסימום רכישות, והם מאפשרים לשחקנים לרכוש צ'יפים חדשים כשהם מפסידים או להוסיף לערימת הצ'יפים שלהם כאשר הם מאבדים חלק ממנה, כאשר כל צ'יפ נקנה בכסף אמיתי.
לעומת זאת, בטורנירים, רכישה קבועה תעניק לך ערימת צ'יפים התחלתית, שאינה משקפת את הערך הכספי ששילמת עבורה. אם תאבד את כל הצ'יפים שלך, תצא מהטורניר ולא תוכל להתחרות על הפרסים.
יתרה מזאת, לצ'יפים בטורניר אין ערך כספי ולא ניתן להמיר אותם לכסף בכל שלב. בסוף הטורניר, שחקנים שהגיעו ל-10%, 15% או אחוז אחר שנקבע מראש מהשדה, יקבלו פרסים כספיים.
המקום הראשון בטורניר פוקר לרוב לוקח את החלק הגדול ביותר מקופת הפרסים, בעוד ששחקנים אחרים שסיימו "בכסף" מקבלים תשלום בהתאם למיקום הסופי שלהם.
הבליינדים בטורניר פוקר ממשיכים לעלות עם הזמן, מה שמוביל באופן בלתי נמנע להפסדים של שחקנים מהטורניר עד שנותר רק שחקן אחד כמנצח.