גודל ערימות אפקטיבי

אחד הגורמים הראשונים שחשוב לשקול בכל יד טקסס הולדם הוא גודל הערימה האפקטיבית – Effective Stack Size.
במאמר זה אסביר בדיוק מהו "גודל ערימה אפקטיבי" (SPR) בפוקר ולמה הוא כל כך חשוב.

תוכן עניינים:

מהו גודל ערימה אפקטיבי?

ערימה אפקטיבית מתייחסת לגודל הערימה הקטנה ביותר מבין השחקנים שנמצאים ביד.

לדוגמה, אם יש לך סטאק של $2,000 וליריב שלך יש סטאק של $550, הערימה האפקטיבית היא $550. למרות שיש לך יותר צ'יפים מזה, המקסימום שאתה יכול לשחק עליו ביד הוא ה-$550 של היריב שלך.

בואו נעבור על דוגמה נוספת. נניח שאתה בשולחן עם ארבעה שחקנים ויש לך 100 ביג בליינדים, בעוד שלשחקנים האחרים יש את הערימות הבאות:

שחקן 1: 30bb
שחקן 2: 100bb
שחקן 3: 130bb

אז גודל הערימה האפקטיבית שלך ישתנה בהתאם לאיזה שחקן אתה משחק מולו.

לכן, אם יש לך 100bb בערימה שלך:

נגד שחקן 1, יש לך גודל ערימה אפקטיבי של 30bb
כשאתה מתמודד מול שחקן 2, גודל הערימה האפקטיבית הוא 100bb
נגד שחקן 3, גודל הערימה האפקטיבית הוא 100bb (כי יש לך ערימה קטנה יותר).

למה גודל הערימה האפקטיבית חשוב?

תמיד חשוב לקחת בחשבון את גודל הערימה של השחקן או השחקנים שאתה מתמודד מולם. לגודל הערימה האפקטיבית יש השלכות משמעותיות הן על אסטרטגיית הפרה-פלופ והן על אסטרטגיית הפוסט-פלופ.

הנה כמה נקודות חשובות:

יחסיי קופה מרומזים (Implied Odds): אם גדלי הערימות האפקטיביות קטנים, לא תהיה לך הזדמנות לקבל תשלום משמעותי אם אתה מושך לצבע (או משהו כזה). לכן, זה הופך את זה לפחות משתלם לרדוף אחרי משיכות או לחפש שלישיות אם לך או ליריב שלך יש ערימה קטנה.לעומת זאת, אם גדלי הערימות האפקטיביות גדולים, זה הופך את זה להרבה יותר משתלם לרדוף אחרי משיכות חזקות.

פולד אקוויטי: קשה יותר לבצע בלופים כאשר גדלי הערימות האפקטיביות קטנים מכיוון שיהיה לך פחות ערך קיפול. ערימות קטנות פחות מאיימות מערימות גדולות.

יחס ערימה-קופה (SPR): יחס ערימה-לקופה הוא נושא שמתייחס להשלכות האסטרטגיות של גודל הקופה בפלופ בהשוואה לגודל הערימות האפקטיביות.

חשיבה על גודל הערימה האפקטיבית היא קריטית בכל סוגי המשחקים, במיוחד בטורנירים כיוון שגדלי הערימות והבליינדים משתנים כל הזמן.

השפעות גודל הערימה האפקטיבית על משחק פרה-פלופ

כדי להדגים כמה גודל הערימה האפקטיבית משפיע על האסטרטגיה האופטימלית בפרה-פלופ, נסתכל על כמה דוגמאות.

דוגמה 1: הכפתור מעלה, הסמול בליינד מקפל, ואתה נמצא בביג בליינד.

הנה מה שאני רוצה שתשימו לב אליו כשאתם סוקרים את התרשימים האלה: תדירות ההגנה נשארת די יציבה (~60% השוואה ו-~15% 3-בט), אבל הבחירה בידיים וגודל ה-3-בט משתנים באופן דרמטי.

טווח הגנה של 15bb מול פתיחה מהכפתור:

גודל ערימה אפקטיבי פוקר טקסס הולדם SPR

 שימו לב שהשחקן בכפתור משתמש בפתיחה מינימלית של 2bb כאשר הערימה האפקטיבית היא 15bb.

טווח הגנה של 30bb מול פתיחה מהכפתור:

גודל ערימה אפקטיבי פוקר טקסס הולדם SPR

שימו לב שהשחקן בכפתור משתמש בפתיחה של 2.2bb כאשר הערימה האפקטיבית היא 30bb.

גודל ערימה אפקטיבי פוקר טקסס הולדם SPR

שימו לב שהשחקן בכפתור משתמש בפתיחה של 2.5bb כאשר הערימה האפקטיבית היא 100bb.

ההבדל המשמעותי ביותר בין הטווחים האלה קשור ל-3-בט.

בערימה של 15bb, הביג בליינד עושה 3-בט אול-אין עם 16.6% מהידיים ולעולם לא עושה 3-בט בגודל קטן. בערימה של 100bb, הביג בליינד משתמש רק בגודל 3-בט שהוא לא אול-אין (ללא אול-אין).

למה זה כך?

התשובה הקצרה היא ש-100bb זה הרבה יותר מדי לדחוף מעל פתיחה של 2.5bb. במקרה כזה, היית מסכן את 99bb שנותרו לך כדי לזכות בכ-5bb שבקופה. מצד שני, בערימות של 15bb, לסכן את 14bb שנותרו לך כדי לזכות בכ-4.5bb שבאמצע זה הצעה סבירה.

התשובה הארוכה יותר:

כאשר אנחנו עושים אול-אין של 15bb מעל פתיחה של 2bb, לכפתור יש הרבה גורמים לשקול כשמחליטים איך להגיב. הוא חייב לשקול מה הסיכויים שהוא מקבל, כמה אקוויטי יש לו נגד טווח האול-אין שלך, וכמה פעמים ה-3-בט שלך צריך לעבוד כדי להיות מאוזן עבור הידיים הגרועות שלך.

מצד שני, הביג בליינד חייב לשקול כמה גורמים כשהוא מחליט מה לעשות, כולל:

כמה פולד אקוויטי יש לו (השפעות הבלוקרים נלקחות בחשבון)
כמה אקוויטי יהיה לו נגד טווח התשלום
מה ההבדל במונחי EV בין השוואה לקיפול.


באמצעות כוחם של סולברים, למדנו שבניית אסטרטגיית 3-בט שאינה אול-אין עם ערימה אפקטיבית של 15bb היא תת-אופטימלית. לא תשיג שום ערך נוסף על ידי 3-בט לגודל קטן יותר עם חלק מהידיים.

לכן, התוצאה הסופית היא טווח אול-אין המורכב מידיים ש:

עושים אול-אין עבור ערך (כלומר, האקוויטי שלהם כשהם מקבלים השוואה הוא >50%)
ידיים שמממשות את האקוויטי שלהן בצורה הטובה ביותר על ידי אול-אין (כלומר, הידיים הללו משיגות יותר ערך כשלוחצים אול-אין בהשוואה להשוואה ולניסיון לנווט פוסט-פלופ).

כעת, כשמסתכלים על אסטרטגיית ערימה אפקטיבית של 100bb, אנו רואים שאופציית האול-אין לעולם לא משמשת. זה קורה כי המשוואה של סיכון/תמורה היא מאוד לא פרופורציונלית לכיוון הסיכון.

לשם השוואה, אתה צריך לדחוף 99bb כדי לזכות ב-5bb, לעומת לדחוף 14bb כדי לזכות ב-4.5bb.

כמה ידיים יכולות להרוויח באופן רווחי על ידי סיכון כל כך גדול לזכות כל כך מעט? מעט מאוד. וחלק מהידיים שיכולות לדחוף באופן רווחי (כמו AA ו-KK) מרוויחות יותר מהעלאה קטן יותר.

השפעות גודל הערימה האפקטיבית על משחק פוסט-פלופ

ההשלכות של גודל הערימה האפקטיבית בפוסט-פלופ סובבות סביב הקונספט של יחס ערימה-לקופה (SPR).

מגדיר את היחס בין גודל הערימה שנותרה לשחקן לבין גודל הקופה הנוכחית. זהו מדד שימושי שעוזר לשחקנים לקבל החלטות אסטרטגיות במשחק.

ה-SPR מחושב על ידי חלוקת גודל הערימה האפקטיבית בגודל הקופה לאחר סבב ההימורים פרה-פלופ. 

הערך המתקבל מספק תובנה לגבי כמות התמרון שיש לשחקן פוסט-פלופ, בהתחשב בגודל הערימה שלו ובגודל הקופה. ככל שה-SPR גבוה יותר, כך יהיה לך יותר מרחב תמרון.

ה-SPR יושפע בצורה משמעותית ממספר ההימורים שהוכנסו לפני הפלופ.

קופות של העלאה בודדת (Single Raised Pots): כאשר יש רק העלאה אחת בפרה-פלופ, ה-SPR יהיה יחסית גבוה.
קופות 3-בט (3Bet Pots): כאשר הייתה העלאה ואז העלאה מחדש בפרה-פלופ, ה-SPR יהיה בינוני יחסית.
קופות 4-בט (4Bet Pots): כאשר הייתה העלאה, העלאה מחדש, והעלאה נוספת בפרה-פלופ, ה-SPR יהיה נמוך יחסית.

כעת נבחן כל אחד מסוגי הקופות האלה וה-SPR הקשורים אליהם. הדוגמאות לערימות וגודלי קופה בסעיף הבא מניחות שהתחלת את היד עם ערימות אפקטיביות של 100bb.

קופות של העלאה בודדת (Single Raised Pots)

בקופות של העלאה בודדת (ובשלבים מוקדמים יותר בעץ המשחק), יהיה לך SPR גבוה מאוד.

גודל הקופה יהיה בדרך כלל סביב 5-10bb וגודל הערימה האפקטיבית יהיה סביב 97-98bb. לכן, תשחק עם SPR בין 9 ל-20.

ב-SPR כזה, יש לך הרבה מרחב תמרון בפוסט-פלופ, כי אתה בעצם מובטח שתהיה לך מספר סיבובי הימורים.

ליחסי קופה מרומזים (implied odds) ויחסי קופה מרומזים הפוכים (reverse implied odds) יש משמעות רבה עם כל כך הרבה כסף מאחור. לאקוויטי גולמי יש פחות משמעות.

קופות 3-בט

בקופות 3-בט (ולפעמים בשלב מתקדם יותר בעץ המשחק בקופות של העלאה בודדת), יהיה לך SPR בינוני.

גודל הקופה יהיה בדרך כלל סביב 15-25bb וגודל הערימה האפקטיבית יהיה סביב 89-93bb. לכן, ה-SPR יהיה בין 3 ל-6.

בעומק ערימה כזה, עדיין יש לך מרחב תמרון סביר, אבל עליך להיות קצת יותר זהיר בבחירת הידיים להמר עליהן ועל הידיים לבדוק, כיוון שהאפשרות לעמוד בפני החלטת אול-אין קרובה.

ליחסי קופה מרומזים ויחסי קופה מרומזים הפוכים יש עדיין משמעות, אך במידה פחותה. לאקוויטי גולמי יש יותר משמעות.

קופות 4בט

בקופות 4-בט (ולפעמים בשלב מתקדם יותר בעץ המשחק בסוגי קופות אחרים), יהיה לך SPR נמוך.

גודל הקופה יהיה בדרך כלל סביב 45-50bb וגודל הערימה האפקטיבית יהיה סביב 75-78bb. לכן, ה-SPR יהיה בסביבות 1.5.

בתסריטים עם SPR נמוך, תעמוד לעיתים קרובות בפני החלטות של אול-אין. הדגש עובר יותר לכוח הגולמי של היד שלך (אקוויטי גולמי) מאשר למשחקים מורכבים בפוסט-פלופ, כי ליחסי קופה מרומזים ויחסי קופה מרומזים הפוכים יש מעט מאוד משמעות.

סיכום

כפי שניתן לראות, לגודל הערימה האפקטיבית יש השלכות מרחיקות לכת על אסטרטגיית הפוקר, בין אם זה בפרה-פלופ או בפוסט-פלופ. שימוש נכון בקונספט הזה הוא בסיסי לבניית אסטרטגיה מנצחת, וכעת אתה צעד אחד קרוב יותר לשלוט בו.